חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עיריית ירושלים נ' שמרי בטון בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
9924-09
12.1.2011
בפני :
גד ארנברג

- נגד -
:
עיריית ירושלים
:
1. שמרי בטון בע"מ
2. ענבר אלה
3. אורית ראובן

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה של עירית ירושלים לגביית ארנונה על נכס המצוי ברחוב בית דפוס 12 ירושלים (להלן: "הנכס"). התביעה, לאחר תיקונה, הוגשה נגד הנתבעת 1 שהחזיקה בנכס והפסיקה פעילות מבלי שיש לה יכולת לשלם ונגד נתבעת 2 שהיא בעלת מניות ובעלת שליטה בנתבעת 1 ולכן ובהתאם להוראות סעיף 119א(3) לפקודת מס הכנסה יש לחייבה.

הנתבעת 2 הגישה בקשת רשות להתגונן בה טענה כי לא הועבר אליה כל נכס של הנתבעת 1 לא בתמורה ולא ללא תמורה לכן לא ניתן לחייבה בתשלום הארנונה. כב' הרשם פלקס נתן לנתבעת 2 רשות להתגונן.

הצדדים הוזמנו לדיון נציג התובעת לא התייצב והנתבעת 2 התייצבה. על אף שמדובר בהליך בסדר דין מהיר לא ביקשה הנתבעת 2 למחוק או לדחות את התביעה והיא נחקרה. מחקירתה עולה כי אמנם המניות נרשמו על שמה ואולם היא לא היתה פעילה בחברה אף יום. אביה רשם את המניות על שמה. לדבריה, שלא נסתרו, מדובר בנכס גדול שהושכר לחברת אלי ראובן. החברה הנ"ל קרסה ולא שילמה את דמי השכירות. מפרק הנתבעת 1 מכר את הנכס שכלל ברישומים 2 מחסנים ואחד מהם לא נמכר ובו השאיר המפרק של חברת אלי ראובן את החומר הרב שהצטבר אצלו בקשר לחברה הנ"ל . לפי עדותה היא לא עושה כל שימוש במחסן זה ומעולם לא קיבלה הכנסה כלשהי מהשכרתו.

על פי הוראות החוק ניתן לחייב בעל מניות ובעל שליטה בחברה שפורקה או הפסיקה פעילות, בחובות ארנונה של החברה, רק אם התקבלו נכסים של החברה על ידי בעל מניות. החוק קובע גם חזקה שהתקבלו נכסים ואולם מדובר בחזקה הניתנת לסתירה . בנדון דנן, נראה כי הנתבעת הצליחה לסתור את החזקה. הנתבעת הסבירה כי מדובר בנכס שהיה בבעלות החברה והוא היה הנכס היחיד שלה. הנכס הושכר בתחילה לחב' אלי ראובן ולאחר מכן נמכר על ידי מפרק החברה לבד ממחסן אחד שבו נותרו המסמכים של מפרק חברת אלי ראובן. בפועל הנתבעת 1 או הנתבעת 2 אינם מקבלים כל הכנסה בגין מחסן זה והוא רשום, לפי תצהירה של הנתבעת בחברה המשכנת על שם מי שרכש את הנכס כולו. בנסיבות שפורטו נראה כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שהיא לא קיבלה כל נכס מנכסי החברה. ככל שנותרו בידי החברה נכסים יכולה התובעת לנסות ולהיפרע מהם. לאור האמור לא ניתן לחייב את הנתבעת 2 בחובות הארנונה של הנתבעת 1.

התביעה נגד נתבעת 2 נדחית ואולם כיון שהנתבעת 2 לא מסרה לתובעת מראש פרטים שיכלו לשפוך אור על מה שנעשה בנכס נשוא התיק ובכך היה ניתן למנוע את הדיון . לא מצאתי שיש מקום לחייב את התובעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ז' שבט תשע"א, 12 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית:כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>